עריכת ספר – מה זה אומר בדיוק?

סוגים שונים של עריכה לספר שלכם.

כשאתם רוצים להוציא לאור ספר, הרבה אנשים (כולל אני) יגידו לכם כמה חשובה עריכת הספר. חלק אפילו ידגישו שספר לא ערוך לא נחשב באמת ספר ואני פשוט אומר: עריכה היא הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות עבור הספר שלכם.

עכשיו, מה זו העריכה הזו שכולם מדברים עליה? מה נחשב ספר ערוך ומה לא? האם עריכת ספר דיגיטלי שונה מעריכת ספר מודפס? וכמה עולה עריכת ספר?

אז אני כאן כדי לעשות לכם קצת סדר.

בעיני, יש 3 סוגי עריכות עיקריות ואני הולכת לפרט על כל אחת מהן ממש עכשיו.

עריכה עצמית

עריכה עצמית היא השלב הבא אחרי שסיימתם לכתוב טיוטה ראשונה ונתתם לספר לנוח כמה שבועות. על לתת לספר להתקרר אפשר לדבר פעם אחרת, אבל על העריכה העצמית אשמח להתעכב.

אז מי עושה את העריכה העצמית? ניחשתם נכון, אתם כמובן.

נכון שישבתם וכתבם טיוטה ראשונה, אבל אם תתנו לה לנוח ותקראו אותה שוב, יקפצו לכם כל מיני דברים שלא הייתם מנחשים שנמצאים שם.

שגיאות כתיב, סצנות לא אמינות, דיאלוגים מאולצים, חורים בעלילה – יש כל כך הרבה בעיות שיצוצו גם לעין הלא מקצועית שלכם והעריכה העצמית היא הזדמנות נהדרת לקרוא שוב את הספר ולתקן מה שרק אפשר.

למה? כי כשתשלחו את הספר לעורכת מקצועית, תעדיפו לתת לה את הטיוטה ברמה הגבוהה ביותר. זה יכול להשפיע על הצעת המחיר, שתהיה נמוכה יותר ולפעמים גם לשפר את איכות העריכה הסופית, כי העורכת תוכל להתרכז בבעיות הגדולות יותר (כי אתם טיפלתם בקטנות).

כמו שאני אוהבת להגיד: העריכה מעלה את הספר שלכם בכמה רמות – אם הרמה נמוכה, העריכה תוכל להפוך אותו לבינוני, אם הוא בינוני היא תוכל להפוך אותו לספר ברמה גבוהה וכן הלאה.

בנוסף, שלב העריכה העצמית הוא שלב מצוין להוסיף/להוריד/לשנות דמויות או סצנות שעלו לכם במהלך הכתיבה.

אז לפני שאנחנו ניגשים לעורכת, יש הרבה מאוד שאנחנו יכולים לעשות בעצמנו.

האם העריכה הזו הכרחית? לא, אבל מאוד מומלצת.

כמה עולה? חינם!

עריכה ספרותית

העריכה הבאה היא כמובן ציפור נפשי בתור עורכת ספרותית.

כשהרבה אנשים מדברים על עריכת ספר הם בעצם מתכוונים לעריכה ספרותית והסיבה לכך היא החשיבות הרבה שלה (לא סתם היא השלב היקר ביותר בתהליך ההוצאה לאור).

עריכה ספרותית נוגעת ב:

• אמינות – האם הדמויות מתנהגות בצורה אמינה? האם יש הרמות גבה במהלך הקריאה? האם ההתפתחות של העלילה אמינה או מאולצת?

• דמויות – האם הן עמוקות ונותנות תחושה "אמיתית" או יותר שטוחות וחסרות רקע/אופי? האם ניתן להיקשר אליהן רגשית? האם הן מעוררות את התחושות שהסופר התכוון לעורר באמצעותן?

• עלילה – האם העלילה מעניינת? האם היא מתפתחת מהר/לאט מידי? האם היא מקורית?

• תיאורים – האם יש מספיק/יותר מידי? האם הם ארוכים מידי? האם הם בכלל הגיוניים? האם הם מתארים נכון את מה שהסופר רצה לתאר?

• דיאלוגים – האם הם קולחים או אולי מסורבלים? האם הם חזרתיים? האם הם מותאמים לדמויות וייחודיים להן?

אלה רק חלק מהנקודות שעורכת ספרותית שמה לב אליהן במהלך העריכה ומסייעת בשיפור שלהן, יחד עם עריכת סגנון, חלוקה לפסקאות ועוד.

לכל עורכת ספרותית יש כמובן את דרך העבודה שלה, אבל אני יכולה לחלוק אתכם את שלי:

אני תמיד מתחילה בלקטורה – שכוללת קריאה מלאה של הספר וכתיבת הערות בצד על כל פרק. בסיום הקריאה אני כותבת מסמך מסכם של הדברים שאהבתי ולא אהבתי ואיך לשפר אותם ומדברת על הכל בפגישת וידאו עם הסופרת.

אחרי הפגישה אני שולחת את הסופרת לעשות סבב עריכה ראשון בהנחיית הלקטורה שכתבתי. למה אני עושה את זה? כי סבב העריכה הראשון כולל לרוב שינויים גדולים ומשמעותיים, גיליתי שעדיף בהרבה לתת לסופרת לעשות את אותם שינויים בדרך ובקצב שלה, מאשר לעשות אותם בעצמי ולהסתכן בלתת לסופרת תחושה שפולשים לה לטקסט ומשנים אותו מקצה לקצה.

רק אחרי סבב העריכה הראשון בהנחייתי (אך ללא ההתערבות שלי) אני מתחילה סבב עריכה שני ומתערבת בעצמי בטקסט – שלרוב שופר משמעותית על ידי הסופרת. כל שינוי שאני עושה ניתן לדחות או לאשר באמצעות אופציית "עקוב אחר שינויים", ככה שהספר נישאר של הסופרת ואין תחושה של התערבות או ש"הספר כבר לא שלי" למרות השינויים המשמעותיים שהוא עובר.

מי שמעוניינת, אני מבצעת סבב עריכה קליל נוסף אחרי קבלת המשוב מקוראות בטא, שלפעמים מצביעות על בעיות או מציעות שינויים קטנים בטקסט לפני ההוצאה לאור.

האם העריכה הזו הכרחית? בהחלט.

כמה עולה? תלוי באורך הספר וברמה הראשונית שלו, אבל לרוב הטווח יהיה 8,000-13,000 לספר סטנדרטי של 50,000 מילים.

עריכה לשונית

עורכות לשוניות מתמקדות בעיקר בטקסט עצמו ופחות במהות שלו.

אם יש שגיאות כתיב או תחביר הן מתקנות ואם יש צורת ניסוח מוצלחת או נכונה יותר, הן כמובן יכתבו את זה בהערה בטקסט.

המטרה בעריכה לשונית היא לערוך את הטקסט ככה שיהיה נכון והגיוני.

בתור מישהי שמוציאה לאור את הספר שלה, אני יכולה להעיד שדיברתי עם הרבה עורכות לשוניות וקיבלתי מהן דוגמאות עריכה – זה משהו שעורכת לשונית יכולה לתת ללקוח מתעניין ועורכת ספרותית לא, דרך אגב.

חשוב למצוא עורכת לשונית שלא תשנה את הקול שלכם, אבל גם לא תתקן רק שגיאות כתיב וזהו. לא כל עורכת תנסח מחדש קטעים מסורבלים או תתקן טעויות בזמנים, אבל אני ממליצה למצוא את אלו שכן.

דבר נוסף שעורכות לשוניות אמורות לעשות הוא לתקן משפטים לא נכונים שאנחנו משתמשים בהם מתוך ההשפעה של השפה האנגלית. דוגמה למשפט כזה:

"הוא יהיה יותר משמח לעזור". זה לא משפט נכון בעברית. גם לא "לא יכולתי שלא לחשוב שאת נראית נהדר הערב". כן אני יודעת שזה מבאס, אבל אלו משפטים שתרגמנו מאנגלית והם לא נכונים בשפה העברית.

רוב העורכות הלשוניות עושות סבב עריכה אחד על הטקסט, אחרי העריכה הספרותית וכשהן מסיימות אפשר לשלוח את הספר לעימוד ואז להגהה.

האם העריכה הזו הכרחית: בהחלט.

כמה עולה? תלוי באורך הספר וברמה הראשונית שלו, אבל לרוב הטווח יהיה 4,000-8,000 לספר סטנדרטי של 50,000 מילים.

ומה לגבי ספר דיגיטלי?

ספר דיגיטלי עובר בדיוק את אותם התהליכים שספר מודפס עובר, רק שבמקום לעבור לבית דפוס בסוף, הוא עולה לפלטפורמה דיגיטלית (ואולי גם לבית דפוס בנוסף). אז עריכת ספר דיגיטלי זהה לעריכת ספר מודפס ואם אתם מוציאים ספר אין צורך להפריד בין השניים.

איך לבחור עורכת?

אז גם עורכת ספרותית וגם עורכת לשונית צריך לבחור (אם אתם מוציאים ספר באופן עצמאי). פירטתי על הנושא במאמר שכתבתי על איך לבחור עורכת ספרותית.

כדי לבחור עורכת ספרותית אני תמיד ממליצה לבחור במישהי שקוראת את הז'אנר שלכם ושיש ביניכם כימיה. תהליך עריכה ספרותית הוא מעמיק, מרגש ולפעמים גם מטלטל, אתם רוצים לצאת למסע הזה עם מישהי שנחמד לכם לדבר איתה ולקבל ממנה הערות.

לגבי עורכת לשונית, אני יכולה לספר לכם שבחרתי את העורכת הלשונית שלי לפי התקשורת מולה ולפי דוגמת העריכה שהיא שלחה לי. ווידאתי שאהבתי את השינויים שהיא עשתה לי בטקסט, שהיא שמה לב לבעיות שחשבתי שאולי עשיתי ושהיא לא שינתה יותר מידי, אבל גם לא קצת מידי.

בנוסף, בדקתי איתה שהז'אנר שלי מדבר אליה וכמובן שהצעת המחיר הייתה בטווח המחירים שהקצבתי לעצמי.

אני כמובן ממליצה לקרוא ביקורת והמלצות על כל עורכת לפני שמתחילים לעבוד איתה.

האם צריך עורכת ספרותית ועורכת לשונית נפרדות או שיש עורכת שעושה גם וגם?

אני שמחה ששאלתם (דרכי) את השאלה הזאת.

למעשה, יש הרבה עורכות שעושות גם עריכה ספרותית וגם עריכה לשונית. האופציה הזו מפתה במיוחד, כי אפשר פשוט לחפש עורכת אחת. לא צריך להתעסק פעמיים בקריאת המלצות או התכתבויות וכו' וגם לרוב הצעות המחיר ה"כפולות" האלה יהיו משתלמות יותר.

אבל האם זה כדאי? לדעתי, לא.

נתחיל בזה שבדרך כלל יש נקודת חוזקה ונקודת חולשה לעורכות שעושות גם וגם. זה או שהיא טובה בעיקר בלשונית, אבל פחות בספרותית או להיפך.

אבל, גם אם אותה עורכת ממש טובה בשני סוגי העריכות, לרוב האחד יבוא על חשבון השני. זאת אומרת שקשה להצטיין כשאת עושה שתי עריכות בו זמנית, אז במקום לערוך את הספר ממש טוב בשתי החזיתות, יוצא מצב שכל עריכה יוצאת בינונית, כי היא נעשתה במקביל.

כשאת רק עורכת לשונית, את יכולה להשקיע את כל כולך בעריכה הלשונית ולתת את המוצר המוגמר הטוב ביותר וכך גם כשאת עורכת ספרותית. כששתי העריכות משתלבות, לדעתי יש מחיר שבא לידי ביטוי באיכות.

ההסתייגות האחרונה שלי היא כמות העיניים שעוברות על הטקסט. כשיש עורכת לשונית וגם עורכת ספרותית, יש 2 זוגות עיניים שעוברות על הטקסט. כשיש עורכת שעושה גם וגם, מדובר בזוג עיניים אחד (בקטגוריית העריכה). אז ייתכן שיהיו דברים שיתפספסו שהיו נתפסים אם עוד זוג עיניים היה עובר על הטקסט.

לסיכום: ספר ערוך הוא ספר שעבר עריכה ספרותית ולשונית ורצוי גם עריכה עצמית לפני. מומלץ לבחור עורכת נפרדת לכל שלב, כדי שכל אחת מהן תוכל להשקיע 100% בשלב שלה.

אם יש שאלות אני כמובן זמינה ושמחה לעזור.