היי לכל הקוראים והקוראות!
אז אתם יודעים שאני קוראת לקטורות עבור הוצאה לאור והאמת שיש הרבה טעויות שכותבים מתחילים עושים, שפשוט חוזרות על עצמן שוב ושוב. אז חשבתי לכתוב אותן בקצרה ואולי לפרט על כל אחת מהן בהמשך.
*לקטורה היא סקירה מטעם ההוצאה לאור על הספר, אשר ממליצה או לא ממליצה אחרי קריאה על הוצאה לאור.
*הטיפים בלשון נקבה אבל פונים גם לכותבים.
1. "חיפוף" דמויות המשנה - סופרות רבות מאוד אוהבות את הדמויות הראשיות שלהן ומשקיעות בהן את כל כולן. אולם, לעיתים קרובות אני רואה דמויות משנה שתפקיד התמיכה שלהן ברור ושטחי במיוחד. זאת אומרת: הן נועדו לתפקיד אחד ברור, וזהו. אין טעם לפתח את האישיות שלהן יותר מדי, אין טעם לשמור עליהן מקוריות. וזו טעות יקירותי. לדוגמה: החברה השובבה שדוחפת את הגיבורה לנסות ולעשות דברים חדשים, הסבא החכם והחביב, החבר המניאק של הגיבור שמתחיל עם הגיבורה וכו'. זה משדר זלזול באינטיליגנציה של הקורא ובעיני, כל דמות צריכה לקבל יחס אישי , גם נהג האוטובוס שהגיבורה לוקחת כדי להגיע הביתה (רק יחס, לא צריך פרק שלם על הנהג), כדי שהסיפור באמת יהיה איכותי ומושך.
2. בואי נזדיין כבר - ברומנים אירוטיים רבים, יש דחיפה מאוד אגרסיבית אל עבר הקטעים הארוטיים. וזה מובן - זה ספר אירוטי. אולם, נתקלתי ברומנים שמהעמוד הראשון כבר יש מן תחושת חוסר סבלנות מצד הסופרת, כאילו כל הסיפור, העלילה רק שם כדי להביא אותנו אל הדובדבן שבקצפת: הסקס. בעיני סיפור הוא לא רק רגעי הסקס שלו ורומנים ארוטיים טובים באמת, אלו רומנים שהשקיעו המון בפיתוח העלילה והדמויות. אני לא אוהבת להרגיש את חוסר הסבלנות הזה כשאני קוראת.
3. סקס מפורט. מאוד. TMI - הסופרות שחוטאות בסעיף 2 לרוב גם יפלו בסעיף הזה. יש נטייה להתייחס לקטע הסקס כאל שיא הסיפור ולפרט אותו לעומקיו וגם כמובן למשוך את הקטע יותר מכל קטע אחר (ולא אירוטי) בספר. אירוטיקה זה אירוטיקה, אני לא אשנה את הז'אנר, אבל לפעמים כל המוסיף גורע ולכן צריך לעדן מעט את התיאורים, כדי להגיע לרמה האירוטית שכולנו אוהבות לקרוא.
4. תשומת לב לפרטים הקטנים - "הדמעות טשטשו את הראיה שלי בעוד אני נוהגת למסעדה האהובה עלי, רוג'רס בורגרס. אני יודעת שהגיע הרגע, אני צריכה להפרד ממנו. כשהגעתי למקום, חניתי את הרכב ונעלתי אותו באצבעות רועדות. ג'ון כבר חיכה לי במקום הקבוע שלנו, שולחן עץ עגול ליד החלון, מחייך חיוך מטופש. אוויר הערב החמים הזכיר לי את הערב שנפגשנו וזרם חדש של דמעות איים לצרוב את עיני" אוקי אז פרטים קטנים, חוץ מזה שהם מוסיפים המון לעלילה ועוזרים לקורא "לראות" טוב יותר את הסיפור שלכם, לפעמים הם חשובים גם כדי להראות שחשבתם על הכל. נגיד, אם הבחורה הייתה מגיעה לחנייה ונכנסת למסעדה, ישר הייתי תוהה אם היא נעלה את הרכב. אולי היא שכחה כי היא הייתה כל כך נסערת וכשהיא תחזור מישהו יחכה לה שם?
5. למה שהיא תעשה את זה? - כשכותבים תרחישים ודיאלוגים בין דמויות, חשוב לשמור על היגיון, ואני לא מדברת רק על רומנים, אלא גם על ספרי מד"ב ופנטזיה. היגיון נוצר לפי העולם שהוא נמצא בו: אם בעולם שלכם יש פיה שיכולה להפוך לאישה, אז זה חלק מההיגיון שלכם. אבל אם אותה אישה (הגיבורה של הסיפור לצורך העניין) מתאהבת בגבר שוויצר, נפוח וגס - עולות תהיות: למה שהיא תעשה את זה? למה שהיא תריב איתו בצעקות באמצע היער על כך שהוא חשב שהיא הסתכלה על גבר אחר (למרות שהיא לא?) במקום פשוט ללכת? למה שהיא תתחתן איתו? למה שהיא תוליד לו ילד? זה לא מסתדר... ואם זה כן אמור להסתדר, צריך להסביר לקוראים למה.
6. גבר גבר או שמוק? - ברומנים רבים, הדמות של הגבר אמורה להיות חזקה, דומיננטית, עוצמתית, כריזמטית ומושכת. זה מה שמוכר (ברוב הפעמים), במיוחד בספרים ארוטיים. הוא דומיננטי, הוא מחזיק לה את הידיים מעל הראש, הוא אומר לה "אני אעשה בך מה שאני רוצה עכשיו", "את שלי" וכו'. גבר גבר, לא? אז זהו, יש הבדל דק בין גבר כריזמטי, דומיננטי ומושך לגבר קנאי, ילדותי ודי שמוק - ולפעמים הסופרת חוצה את הקו הזה, ואז כל הרומן הולך לפח, כי אם אי אפשר להזדהות עם דמות הגבר (שהיא לעיתים קרובות דמות ראשית או משנית) איך אפשר לקרוא בכיף את הרומן ולקוות שהם בסוף יהיו ביחד? שימו לב שאתן לא מגזימות והופכות קנאות חביבה וגברית לרכושנות ילדותית ולא סקסית בעליל.
אז אלו הטעויות הנפוצות ביותר, יחד עם טיפים קצרים כיצד להימנע מהן. מקווה שעזרתי לחלקיכם, מוזמנים להגיב או ליצור איתי קשר!