אז מי שלא יודעת, פנטזיה רומנטית זה אחד הז'אנרים האהובים עלי – יש כאן שילוב של שני ז'אנרים מדהימים, איך אפשר שלא לאהוב?
אני קוראת בז'אנר, עורכת בו ואפילו כותבת בו.
אחרי קריאה של הרבה ספרים וכתבי יד שעדיין לא יצאו לאור, חשבתי לכתוב לכן על הטעויות הנפוצות ביותר שכותבות עושות כשהן כותבות פנטזיה רומנטית – בתקווה שזה יגיע לכותבות אחרות ויעזור להן לשפר את הספרים שלהן, כי אני באמת רוצה שיהיו כמה שיותר פנטזיות רומנטיות מוצלחות (במיוחד ישראליות).
אז... מה הן הטעויות הנפוצות בכתיבת פנטזיה רומנטית?
1. טו מאץ' אינפורמיישן – אז בנית עולם מורכב או סיפור רקע מרגש ואת רוצה שהקוראות ידעו עליו הכל, על ההתחלה. אני כמובן מבינה את הרצון הזה, אבל התוצר האמיתי הוא לרוב בלבול ושעמום. הסופרת מעמיסה על הקוראת מידע, שאין סיכוי שהיא תזכור (כי היא מקבלת הרבה ממנו והיא בקושי הספיקה לקרוא כמה עמודים מהספר) – מה שיוצר פתיחה לא מושכת שיכולה להרחיק הרבה מאוד קוראות. פתרון: לשמור את המידע ולתת אותו במנות קטנות ושוות לאורך הפרק הראשון, במקום לתת אותו בדחיסות בהתחלה.
2. התחלה לא מספיק מעניינת – בהתאמה לסעיף הראשון, יש כותבות שאולי לא מעמיסות במידע, אבל ההתחלה שלהן לא מספיק מעניינת. אולי זה סיפור רקע, אולי זו שגרה מפורטת מידי של הדמות ואולי זו התרחשות מאוד מעניינת (שלא כתובה מספיק טוב). כך או כך, ההתחלה לא מושכת ומבחינת ספר חדש זה אסון. קוראות רבות בוחרות לקנות ספר על פי התקצר והדפים הראשונים, אם הם לא מעניינים, הן לא יקנו את הספר. פתרון: להתחיל ספר בדיאלוג או התרחשות מעניינת, לקצר בפסקאות ובמילים, לא למרוח את התיאורים וההתרחשויות. לשמור על משהו מסתורי שאם הקוראת רוצה לגלות אותו – היא תצטרך להמשיך לקרוא.
3. מערכת קסם לא מורכבת מספיק – הקסם פשוט מידי או אין הסבר איך הוא בדיוק עובד. הקוראות לא רוצות להסתבך, אבל הקסם זה חלק מהכיף הגדול בז'אנר הזה, אז כן יהיה נחמד שתהיה מאחוריו מחשבה כלשהי, מעבר להנפת שרביט או אמירת מילת קסם. פתרון: לחשוב לעומק איך הקסם בעולם שלך עובד ולפרט אותו בסצנה בספר.
4. יותר מידי יצורים/דמויות – ככל שיש יותר דמויות לעקוב אחריהן, כך קל יותר לאבד ריכוז בדמות הראשית ובעלילה עצמה. אז אם יש הרבה דמויות (בין אם מדובר ביצורים קסומים או בבני אדם) אז יש הרבה שמות/מאפיינים לזכור, מה שיכול לבלבל את הקוראת, במיוחד אם השמות דומים או מופיעים בספר בבת אחת. פתרון: להגביל את כמות הדמויות שמופיעות בשמן בספר וגם את כמות היצורים שאת בוחרת להציג ולפרט עליהן. בנוסף, לדאוג שאת לא מציגה לקוראות הרבה דמויות חדשות בבת אחת ולנסות לחלק אותן לפרקים שונים.
5. יותר מידי פרטים/תיאורים – כולנו אוהבות תיאורים טובים שמאפשרים לנו לדמיין את הסביבה והדמויות כמו שצריך, אבל מגיע שלב שהפסקאות מתארכות וכמות המידע שאנחנו נחשפות אליה מתישה. יותר מידי תיאורים של מקומות ודמויות, בשילוב עם מתן מידע מפורט על ההתרחשויות (היא הלכה לשם ואז לשם ואז קפצה ואז נשמה ואז הסתובבה ואז החליטה לחזור הביתה) יוצרים כתיבה מעיקה שקשה לעקוב אחריה ועוד יותר קשה למצוא בה עניין. פתרון: לדלג על התרחשויות ופעילויות לא מעניינות ולא מקדמות עלילה, לחסוך מהקוראות חלק מהפרטים והתיאורים של מקומות שונים ולא לכתוב יותר מידי פסקאות ארוכות ברצף.
6. חוסר איזון בין תיאורים, מחשבות, פעולות ודיאלוגים – כשאתן כותבות ספר, חשוב לשמור על איזון. אם אין מספיק תיאורים, הקוראת לא תדע איך נראה העולם והדמויות שלך, אבל אם יש יותר מידי תיאורים זה עלול לשעמם. אם אין מספיק מחשבות, הקוראות עלולות לא להתחבר לדמות שלך, כי הן לא "מכירות" אותה אישית, אבל אם יש יותר מידי מחשבות – זה עלול לשעמם וכו'. לכן חשוב לשמור על איזון ולשלב בין התיאורים, המחשבות, הפעולות והדיאלוגים של הדמות.
7. חוסר התאמה לקהל היעד – יש שחושבים שפנטזיה זה בכלל לילדים, אבל כולנו יודעות שזה ממש לא נכון. יש ספרי פנטזיה שמתאימים לבני נוער וגם פנטזיות שמתאימות למבוגרים. אבל מה קורה כשסופרת כותבת ספר שמיועד למבוגרים (הדמויות בוגרות ויש סצנות ארוטיות וכו'), אבל הספר עצמו מרגיש שמתאים לילדים (בגלל הדיאלוגים, ההתרחשויות והמחשבות של הדמות)? יש לנו חוסר התאמה לקהל היעד. התוצאה כמובן תהיה קוראות לא מרוצות, שציפו לקרוא ספר למבוגרים, אבל במקום זה קוראות ספר לילדים עם סצנות למבוגרים ומרגישות שרמת הכתיבה ילדותית להן. פתרון: לחשוב טוב על קהל היעד שלכן ואם הוא מבוגרים, לכתוב בהתאם. אם אתן לא בטוחות אם אתן עושות את זה, עורכת ספרותית או לקטורית תוכל לעזור.
בהצלחה לכל הכותבות בז'אנר, אני כאן לכל שאלה!